לראות טיפול 

הרואה טיפול בחכמתו, רואה ששמים לפניו מכשול בכוונה תחילה ועל כך יוצא כעסו הרב שבעתיים.  

הרואה טיפול ומודע לו, גם בדרך כלל יודע היטב שהמכשול הנוכחי שהציבו בפניו אינו האחרון בסדרת התלאות המתוכננת עבורו. לכן, לא פלא אם הוא ייפתח חרדות קשות למדי ביחס לעתיד הקשה והמפרך שעוד מצפה לו מידי המטפלים.

בהתאם, בהשוואה למי שאינו רואה טיפול, לרואה טיפול נוסף כאב עצום על כאבו השגרתי (זה הנובע מהצורך להתמודד מול המכשול הספציפי העומד בפניו) ולכן העומס שנוצר עליו הוא כבד פי כמה וכמה.

זוהי גם הסיבה שתגובותיו עלולות לחרוג מהסקאלה הרגילה המתאימה למתמודדים שמתבצעים כלפיהם התערבויות הנתפשות בעיניהם כסתם תלאות חיים אקראיות הצצות חדשות לבקרים. שהרי התמודדותו וגם מצבו הנפשי אפופים ורדופים על ידי כוחות כבירים שאין להשוותם כלל למתרחש בחיי אדם ממוצע במסגרת המציאות הנורמטיבית.

זו תהיה שגיאה חמורה לשפוט את הרואה טיפול ובייחוד למדוד את כוחותיו ויכולותיו על פי תגובותיו במצב מייסר ומענה שכזה. כי לא דין תודעה אנושית של מטופל שעמוסה עומס פסיכולוגי מרובה, כדין תודעה שחווה את המציאות בלי לראות את הידיים המושכות בחוטים...